Happy Chinese New Year

עצם היותנו גרים בסין אנחנו חוגגים את כל החגים, של רוב הדתות – החגים שלנו, של הסינים ושל האמריקאים (הסינים תפסו בעלות גם על זה) מה שאומר שחופשים יש בלי סוף.

ראש השנה  הסיני זה החג הגדול ביותר של הסינים וגם החשוב ביותר, הם חוגגים את השנה החדשה שבאה וחוץ מזה שכל העיר מקושטת ומהממת ביופיה.

החופש שהם לוקחים הוא קצת יותר מידי ארוך, ״קצת״ בלשון המעטה, הם חוזרים לכפרים שבהם הם גדלו כדי לפגוש את המשפחות שלהם ולפעמים הנסיעה יכולה לקחת גם ימים, בגלל זה החופש שלהם אורך כמעט כחודש.

חודש שהרוב בעיר סגור- חנויות, מסעדות… כמעט הכל.

הילדים (למזלנו) יוצאים לחופש ״רק״ שבועיים מה שאומר שחייב למצוא דרך להעסיק אותם.

אני לא מתלוננת חלילה עצם זה שהילדים בחופש גרם לנו לסגור חופשה במלדיבים, וואו איזה מקום זה המלדיבים. אי אפשר להעביר את היופי של המקום הזה בתמונות פשוט אי אפשר.

אז היינו בחופשה משפחתית עם ההורים שלי והיה הכי מושלם שיכול להיות! שמש, ים, בריכה ספורט ומשפחה יש יותר טוב מזה?

איך משלבים ספורט בחופשה ואיך לא אוכלים כל מה שיש לחדר אוכל להציע? קשה! מסכימה כל כך, אבל מנסים, ומה שמצליחים הרי זה מבורך.

גם אם אכלתי גלידה בלילה עם הילדים, או קרואסון שוקולד בארוחת בוקר, לא כעסתי על

עצמי, שחררתי, נהנתי עם הילדים שלי ושום דבר בעולם לא משתווה להנאה איתם.

אסכם- The best vacation ever!!!

חזרנו לסין והחופש נגמר !!!!

חצי.

הבנות חזרו לגן אבל הבית ספר של רוי החליט לקחת עוד שבוע חופש בשביל לנוח מהחופש

ועכשיו המטרה שלי היא להעסיק אותו שלא ישתעמם יותר מידי בבית.

אז בבוקר אנחנו קמים ולוקחים את הבנות

לגן, הוא מחליף את ערן כי הוא נמצא במחנה אימונים למשך שלושת השבועות הקרובים, אבל אל דאגה יש מי שיעזור לי, לא להאמין על הגבר הקטן הזה ועד כמה שהוא בוגר.

חוזרים ביחד מהגן, אוכלים ארוחת בוקר בריאה ויורדים ביחד לאימון, כל אחד באימון שלו, אני על ההליכון והוא לרוב עם הכדור, אני אגיד תודה אם לא תישבר שם איזה מראה עד סופו של החופש.

מכינים יחד צהריים, מנסים מתכונים חדשים של אמא כדי שאוכל לעלות לכן לבלוג, רואים קצת טלויזיה, עושים קצת דפי עבודה. הייתי אומרת שדי נהנים.

אבל היי מתי החופש הזה נגמר? היום!!!

אז לקחתי את עצמי ויצאתי לנשום אויר פסגות טוב לא באמת, יותר אויר מפעלים אבל היי זה גם אויר, העיקר לצאת קצת מהבית ולבד, בשקט.

עם כל האהבה הגדולה לילדים המדהימים שלי, עם כל הכיף שהיה לי איתם בחופש הזה והחיבור המדהים הזה שרק הולך ומתגבר בנינו בסופו של יום אין על המסגרת, גם לנו וגם להם, הם די התגעגעו לחברים ואפילו ללימודים (נשבעת שככה רוי אמר) ואני די התגעגעתי ללכת לשבת עם חברה בבית קפה ולקשקש על היום שהיה והיום שיהיה.

ב4 כבר הולכת לקחת את הנסיכים שלי ולהתייחד איתם שוב.

ועד אז שיהיה לכולנו שבוע מקסים, תחבקו, תאהבו – את עצמכם ואת הסובבים אתכם.

שיתוף פוסט זה

Share on facebook
Share on google
Share on twitter
Share on linkedin
Share on pinterest
Share on print
Share on email